ד"ר גבריאל הרשליקוביץ, עורך דין הגירה ונוטריון הדובר עברית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית ואנגלית, מייצג בני זוג ישראלים וזרים, עולים ומשפחות בהליכי הסדרת מעמד ועלייה לישראל מול משרד הפנים. לאורך השנים טיפל בעשרות רבות של תיקי חיים משותפים שהסתיימו בקבלת אשרות ואזרחות.
המשרד מעניק ליווי משפטי אישי בכל שלבי ההליך, לרבות ייעוץ והסברים בספרדית ובפורטוגזית לבני זוג דוברי שפות אלו, לצד תרגום המסמכים ואישור נכונות התרגום על ידי ד"ר הרשליקוביץ עצמו כנוטריון. הליווי כולל הנחיה לגבי המסמכים הנדרשים ואופן השגתם, ובדיקת התאמתם לדרישות רשות האוכלוסין וההגירה.
מהו הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל?
הסדרת מעמד בן/בת זוג זר/ה בישראל היא הליך משפטי מורכב ומתמשך, המנוהל מול רשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים), שמטרתו להעניק לבן/בת זוג של אזרח ישראלי או תושב קבע, מעמד חוקי בישראל באופן מדורג, החל מאשרת שהייה זמנית ועד לתושבות קבע או אזרחות ישראלית מלאה.
ההליך מכונה "ההליך המדורג" ומבוסס על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 ועל חוק האזרחות, התשי"ב-1952, לצד נהלי רשות האוכלוסין וההגירה. עו"ד ונוטריון ד"ר גבריאל הרשליקוביץ מלווה ומייצג זוגות מעורבים בהליך המדורג של משרד הפנים כבר יותר מ-22 שנים, עם התמחות מיוחדת בבני זוג דוברי ספרדית ודוברי פורטוגזית ובטיפול במסמכים ממדינות אמריקה הלטינית, פורטוגל וברזיל.
מי זכאי להגיש בקשה להסדרת מעמד?
הזכאות מוענקת לאזרח ישראלי או תושב קבע, המקיים קשר זוגי עם אזרח/ית מדינה זרה, בתנאי שמתקיימות הדרישות הבאות:
- קשר זוגי כן, בלעדי וייחודי: נישואים רשמיים או ידועים בציבור
- מרכז החיים של בני הזוג הוא בישראל
- אין מניעה פלילית או ביטחונית
- הגשת מסמכים מלאים כנדרש על ידי רשות האוכלוסין
מהם שלבי ההליך המדורג?
ההליך המדורג הוא מסלול רשמי הנמשך בין 4.5 ל-7 שנים ומעניק לבן/בת הזוג הזר/ה מעמד הולך ומתחזק. להלן שלבי ההליך:
| שלב | אשרה/מעמד | משך | תנאים עיקריים |
|---|---|---|---|
| כניסה ראשונית | אשרת ב/1 (שהייה וכניסה) | 6 חודשים לנשואים 3 שנים לידועים בציבור | פתיחת תיק חיים משותפים, הגשת בקשה ראשונית |
| שלב א' | ישיבה ארעית א/5 | שנה (מתחדשת) | הוכחת כנות הקשר, מרכז חיים בישראל, אין מניעה |
| שלב ב' | המשך א/5 מוארך | שנה נוספת | ראיון זוגיות נוסף, חידוש הוכחת קשר |
| שלב ג' | המשך ישיבה ארעית | שנה – שנתיים | בחינה מחמירה של מרכז חיים וקשר |
| שלב ד' | ישיבת קבע | לאחר כ- 4-5 שנות א/5 | עמידה בכל הדרישות לאורך ההליך |
| שלב ה' | אזרחות ישראלית (רשות) | לאחר ישיבת קבע | שיקול דעת שר הפנים לפי חוק האזרחות |
לידועים בציבור: ההליך ארוך יותר – כ-3 שנים עם אשרת ב/1 ולאחריהן כ-4 שנים עם אשרת א/5, ובסיומו מוענקת תושבות קבע.
לתיאום פגישת ייעוץ בנושאי הגירה והסדרת מעמד או לקבלת הצעת מחיר לתרגום נוטריוני של המסמכים צרו קשר טלפוני או שילחו הודעת Whatsapp ונשמח לסייע.
אילו מסמכים נדרשים להסדרת מעמד בני זוג?
מסמכי בסיס (בן/בת הזוג הזר/ה)
- תעודת לידה – מקורית ומאומתת, עם תרגום נוטריוני לעברית
- תעודת מצב אישי / תעודת רווקות.
- תעודת נישואין (או הצהרת ידועים בציבור) – במקרים הרלוונטים
- מצב אישי אלמנ/ה – תעודת פטירה של בן או בת הזוג.
- מצב אישי גרוש/ה – תעודת גירושין
- תעודת יושר (עבר פלילי)
- דרכון תקף לשנתיים לפחות – עותק מאומת
- תמונות פספורט – לפי דרישות הרשות
כל המסמכים הרשמיים בשפה זרה הנמסרים למשרד הפנים חייבים להיות מאומתים בחותמת אפוסטיל ממדינת המקור, מתורגמים לעברית ומאושרים על ידי עורך דין נוטריון ישראלי.
לפי דרישת רשות ההמסמכים צריכים להיות בתוקף מ- 6 החודשים שקדמו להגשה.
3.2 מסמכים המוכיחים קשר זוגי
- חוזה שכירות / בעלות משותפת על דירה
- תמונות משותפות מאירועים שונים ומתאריכים שונים
- הוצאות משותפות, חשבונות בנק משותפים
- מכתבי אהבה, התכתבויות, היסטוריית שיחות
- עדויות ממשפחה וחברים קרובים
- מסמכי בן/בת הזוג הישראלי/ת
- תעודת זהות ישראלית + ספח
- תיעוד מצב אישי (תעודת נישואין ישראלית / גירושין)
- תיעוד מקום מגורים בישראל
האם למשרד הפנים צריך אישור נכונות תרגום נוטריוני או שמספיקה 'הצהרת מתרגם'?
בתרגום תעודה או מסמך רישמי למשרד הפנים נדרש אישור נוטריוני לנכונות התרגום; אישור על הצהרת מתרגם בלבד אינו תחליף לכך. על פי סעיף 5 לנוהל 1.3.0001 של משרד הפנים רשות האוכלוסין – הגורם המוסמך לתרגם מסמכים בישראל הוא נוטריון שהוסמך לכך כדין, ואישור נוטריוני על תרגום, שנעשה על ידי אדם אחר אינו מהווה תרגום נוטריוני.
משמעות הדבר: מסמכים המוגשים למשרד הפנים יש לתרגם באמצעות נוטריון ישראלי השולט בשפת המקור, למשל ספרדית ובשפת היעד – עברית. כמו כן התקנות מחייבות כי אותו נוטריון יתרגם בעצמו וגם יאשר כנוטריון את המסמכים.
תרגום נוטריוני מספרדית על ידי עורך דין הגירה
ד"ר גבריאל הרשליקוביץ הוא עורך דין הגירה ונוטריון מוסמך בישראל, הדובר עברית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית ואנגלית. הוא מתרגם בעצמו את המסמכים ומאשר את נכונות התרגום כנוטריון, תוך שילוב ידע לשוני ומשפטי עם בקיאות בנהלי משרד הפנים.
השכלתו המשפטית מישראל ומדרום אמריקה, לרבות דוקטורט במשפטים מאורוגוואי, והיכרותו רבת השנים עם מערכות המשפט והמרשם האזרחי במדינות דרום ומרכז אמריקה, מאפשרות לו להנחות את הלקוחות אילו מסמכים אישיים בספרדית או בפורטוגזית נדרשים להליך הסדרת המעמד וכיצד להשיגם. שילוב זה מאפשר להתאים את המסמכים ואת תרגומם לדרישות משרד הפנים ולמנוע דחיית המסמכים הנגרמת לעיתים כתוצאה מאי התאמה לנהלים.
רוצים לקבוע פגישת ייעוץ בנושאי הגירה והסדרת מעמד או לקבל הצעת מחיר לתרגום נוטריוני של מסמכים? צרו קשר טלפוני או שילחו הודעת Whatsapp ונשמח לסייע.
מה הם המסמכים הנפוצים שעבורם נדרש תרגום למשרד הפנים?
להלן טבלה המפרטת את שפות התרגום הנוטריוני שמבצע משרדנו, במסגרת הליך הסדרת מעמד מול משרד הפנים וסוגי המסמכים הנפוצים לפי מדינות:
| שפה | מסמכים נפוצים | ארצות מוצא |
|---|---|---|
| ספרדית | תעודת לידה, תעודת נישואים, תעודת יושר, תעודת גירושין, רישום במרשם האזרחי | ספרד, ארגנטינה, קולומביה, מקסיקו, פרו, אורוגוואי, צ'ילה, ספרד, בוליביה, פנמה, קובה, פרגוואי, קוסטה ריקה, ונצואלה, גואטמלה, הונדורס, אל סלוודור, ניקרגואה, אקוודור, הרפובליקה הדומיניקנית, פוארטו ריקו, גינאה המשוונית, ניו מקסיקו |
| פורטוגזית | תעודת לידה, תעודת נישואים, תעודת יושר, תעודת גירושין, רישום במרשם האזרחי | ברזיל, פורטוגל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, סאו טומה ופרינסיפה, כף ורדה, מקאו, מזרח טימור |
| איטלקית | תעודת לידה, תעודת נישואים, תעודת יושר, תעודת גירושין, רישום במרשם האזרחי | איטליה, סן מרינו, שווייץ, (קרואטיה, סלובניה – שפת מיעוט רשמית) |
| אנגלית | ביטול נישואים (פיליפינים) תעודות, חוזים, אישורים ממשלתיים | ארה"ב, הממלכה המאוחדת (בריטניה), פיליפינים, דרום אפריקה, הודו, אוסטרליה, קנדה, אירלנד, ניו זילנד ועוד |
לפי תקנות משרד הפנים יש לאמת כל מסמך רשמי שהונפק במדינת בן/בת הזוג באמצעות אפוסטיל מהמדינה שבה הופק, לפני ביצוע התרגום הנוטריוני.
מה הם החוקים והנהלים הרלוונטיים להסדרת מעמד?
חקיקה ראשית
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 – הבסיס החקיקתי לכל הליך הסדרת מעמד של אזרח זר
חוק האזרחות, התשי"ב-1952 – מגדיר את תנאי הזכאות לאזרחות ישראלית, לרבות על ידי נישואין
חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 – מסדיר את סמכויות הנוטריון ותקפות תרגומיו
נהלי רשות האוכלוסין וההגירה
נוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל 5.2.0008) – ההליך המדורג לנשואים
נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים לרבות מאותו מין (נוהל 5.2.0009) – הסדרת מעמד לזוגות ידועים בציבור
טפסים מרכזיים בהליך המדורג
אש/1 – בקשה למתן אשרת כניסה לישראל
טופס אש/6 – בקשה לקבלת מעמד בישראל לבן/בת זוג זר/ה הנשוי/אה לישראלי/ת
הטופס כולל הצהרות לחתימה בפני עו"ד:
הצהרת בן הזוג המזמין בבקשה לקבלת מעמד בישראל לבן זוג זר הנשוי לישראלי
הצהרת בן הזוג המוזמן
טופס אז/28 – הצהרה למתאזרח – לפי חוק האזרחות, התשי"ב – 1952
רוצים לקבוע פגישת ייעוץ בנושאי הגירה והסדרת מעמד או לקבל הצעת מחיר לתרגום נוטריוני של מסמכים? צרו קשר טלפוני או שילחו הודעת Whatsapp ונשמח לסייע.
מהם המושגים שחשוב להכיר בתהליך הסדרת מעמד בני זוג?
הטבלה הבאה כוללת הסברים עבור המושגים המרכזיים וסוגי האשרות בהליך הסדרת המעמד:
| מושג | הגדרה |
|---|---|
| הליך מדורג | תהליך מרובה שלבים להענקת מעמד הולך ומתחזק לבן זוג זר, הנמשך 4.5 – 7 שנים |
| ישיבה ארעית א/5 | תעודת מעמד ראשונה הניתנת לבן הזוג הזר, מתחדשת מדי שנה |
| ישיבת קבע | מעמד קבוע הניתן לאחר עמידה מוצלחת בכל שלבי ההליך המדורג |
| אשרת ב/1 | אשרת שהייה זמנית ניתנת בתחילת ההליך (6 חודשים לנשואים, 3 שנים לידועים בציבור) |
| כנות הקשר | בחינה של רשות האוכלוסין לאמיתות הקשר הזוגי בטרם מתן מעמד |
| ראיון זוגיות | ראיון שמבצעת רשות האוכלוסין לשני בני הזוג יחד ובנפרד |
| תיק חיים משותפים | תיק שנפתח ברשות האוכלוסין לתיעוד ומעקב אחר ההליך המדורג |
| אפוסטיל (Apostille) | אישור בינלאומי לתקפות מסמך רשמי ממדינה שחתמה על אמנת האג 1961 |
| תרגום נוטריוני | תרגום המאושר על ידי נוטריון ישראלי לפי חוק הנוטריונים |
| ידועים בציבור | זוג החי חיים משותפים ללא נישואין רשמיים, הזכאי גם הוא להסדרת מעמד |
| רשות האוכלוסין וההגירה | הגוף הממשלתי (משרד הפנים) המוסמך לטפל בבקשות מעמד |
| מניעה ביטחונית | עילה לדחיית בקשה בשל רקע ביטחוני או פלילי של מגיש הבקשה |
| ערר | הליך השגה על החלטת רשות האוכלוסין כערר פנימי או ערר בבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל |
| איחוד משפחות | המונח הרחב המכיל גם הסדרת מעמד בני זוג, ילדים ובני משפחה אחרים |
| חוק השבות | חוק המקנה לכל יהודי ולקרובי משפחתו זכות עלייה לישראל |
למה לבחור במשרד לייעוץ וליווי בהליך המדורג?
- ניסיון עשיר ועשרות תיקים שהסתיימו בהצלחה, כולל מקרי שהייה לא חוקית שנפתרו.
- ליווי אישי צמוד בכל שלב בספרדית לבני הזוג הזרים – מהגשה מקוונת ועד דרכון ישראלי.
- שירות נוטריוני ותרגומי משולב, בהתאמה לדרישות משרד הפנים, מתן פתרונות למסמכים על בסיס נסיון בינלאומי, כולל עבודה עם מסמכים דיגיטליים מחו"ל.
- ידע עדכני מלא בנהלים ובתקנות משרד הפנים – הצלחות מוכחות בערעור על החלטות משרד הפנים וביטול החלטות לא מוצדקות באמצעות ערר פנימי, בבית הדין לעררים ובבית המשפט העליון.
- גישה אסטרטגית: הכנה מקדימה וליווי אישי לראיונות, בניית תיק ראייתי חזק.
שאלות ותשובות על הסדרת מעמד ואזרחות בישראל
ההליך המדורג לנשואים נמשך בדרך כלל כ- 4.5 שנים לבני זוג נשואים וכ- 7 שנים לידועים בציבור מרגע פתיחת התיק ועד לקבלת ישיבת קבע.
אזרחות ישראלית ניתנת לאחר ישיבת הקבע ובהתאם לשיקול דעת שר הפנים.
לא חייבים להינשא, ניתן להגיש בקשה לפתיחת תיק חיים משותפים גם כידועים בציבור לפי נוהל 5.2.0009.
יחד עם זאת, ההליך המדורג ארוך יותר עבור זוגות שאינם נשואים ובסיומו מוענקת תושבות קבע בלבד, ולא אזרחות.
לנשואים ההליך קצר יותר ובסיומו ניתן לבקש גם אזרחות.
ראיון זוגיות הוא ראיון שנערך על ידי פקיד רשות האוכלוסין, כדי לוודא כנות הקשר הזוגי. הוא נערך תחילה לבני הזוג יחד ולאחר מכן לכל אחד בנפרד.
הכנה לראיון כוללת תיעוד משותף מפורט (תמונות, נסיעות, מכתבים), סיפור קוהרנטי משותף, והיכרות עם פרטים אישיים של בן/בת הזוג.
ייעוץ משפטי מוקדם לראיון מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה. במידה ורשות האוכלוסין קובעת כי הראיון יערך בטרם כניסת בן הזוג הזר לישראל נערך ראיון "קונסולרי" לבן הזוג הזר באחת הקונסוליות הישראליות בחול.
עו"ד הרשליקוביץ מבצע הכנה קפדנית לראיונות בשפת בני הזוג הזרים, המקנה בטחון והכרות עם המצפה להם וכן, מלווה אותם לראיון בלשכת האוכלוסין ומסייע בכל מקרה שבו נדרשים תיקונים והבהרות, לרבות כאלה הנובעים מפערי שפה.
לפי נהלי משרד הפנים, נדרש תרגום ואישור תרגום על ידי נוטריון ישראלי, המצהיר על שליטתו האישית בשפת המקור של המסמך המתורגם.
משרדנו מספק תרגומים נוטריוניים מספרדית, פורטוגזית, אנגלית ואיטלקית לעברית, תוך הצהרה מלאה על שליטת הנוטריון בשפה – בהתאם לכל נהלי משרד הפנים.
במקרה של דחיית הבקשה להסדרת מעמד על ידי רשות האוכלוסין, ניתן לערער על הדחייה באופן מדורג מול כמה ערכאות מתאימות.
ערעור על החלטות משרד הפנים שהוגשו בלשכות הרשות האזוריות מתבצע לפי נוהל 1.6.0001 – נוהל טיפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה.
- שלב ראשון: ערר פנימי שמוגש לרשות האוכלוסין
- שלב שני: ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל
- שלב שלישי: ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מינהליים
- שלב רביעי: ערר לבית המשפט העליון
ייצוג מקצועי בשלב הערר הוא קריטי: הוא משפר משמעותית את הסיכוי לביטול החלטת הדחייה. עו"ד מנוסה יכול להציג ראיות נוספות, לטעון כנגד ההחלטה ולנהל את ההליך המשפטי באופן מיטבי.
בשלב אשרת ב/1 הראשוני – בדרך כלל לא ניתן לעבוד ללא היתר עבודה נפרד.
עם קבלת אשרת א/5 (ישיבה ארעית) – ניתן לעבוד. חשוב לוודא את הזכויות בכל שלב עם עורך הדין המייצג מול רשות האוכלוסין.
העלות לייצוג בהליך הסדרת מעמד לבני זוג כוללת אגרות ממשלתיות לרשות האוכלוסין, עלויות תרגום נוטריוני, ושכר טרחת עורך הדין.
משרדנו מציע ייעוץ ראשוני שבו ניתן לקבל הסבר וייעוץ בנושא ההליך המדורג כולל עלויות פרטניות לפי סוג המקרה.
במקרים מסוימים ניתן להסדיר את המעמד גם ממעמד של שהייה בלתי חוקית, אך הדבר מסבך את ההליך וקיים סיכון של גירוש. מומלץ בחום לפנות לייעוץ משפטי מיידי לפני כל פנייה לרשות האוכלוסין במצב כזה.
מארצות דוברות ספרדית (כגון ארגנטינה, קולומביה וספרד), משרד הפנים מחייב הגשת המסמכים הבאים:
1. תעודת לידה מקורית
2. תעודת מצב אישי (רווק / נשוי / גרוש / אלמן)
3. מסמכים תומכי מצב אישי – תעודת נישואין, תעודת גירושין, או תעודת פטירה של בן/בת הזוג הקודם/ת
4. תעודת יושר (רישום פלילי)
5. פסק דין פלילי – נדרש רק אם קיים עבר פלילי, לצורך בחינת חומרת העבירות
6. תעודה ציבורית לשינוי שם – נדרשת אם בן/בת הזוג הזר/ה שינה את שמו/ה
כל המסמכים חייבים להיות מוגשים עם אפוסטיל בתוקף ותרגום נוטריוני לעברית, המבוצע על ידי נוטריון ישראלי המצהיר על שליטתו בשפה הספרדית.
הבהרה משפטית
התוכן המובא לעיל מהווה מידע כללי וראשוני והוא אינו מיועד להחליף ייעוץ פרטני ו/או בירור במוגע למסמכים ולדרישות לגופו של מקרה מול הרשויות והגופים הרלוונטים.
